<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חנינא בן גמליאל</h1>
<h2>דף לט:</h2>
ר' חנינא בן גמליאל היה בימי ר' מאיר ור' יהודה גרס' בנדרים פ' קונם יין שאני טועם הל' הוקפלו רוב המקצעות במעשה דר' טרפון [ס"ב ע"א], א"ר אבהו מש"ר חנינא בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על שנשתמש בכתרה של תורה כדאיתא התם, ור' אבהו רגיל לומר הל' משמו, חדא הא, וגרס' נמי באין מעמידין הל' מלח סלקונדית [ע"ז ל"ט ע"ב] א"ר אבהו מש"ר חנינא בן גמליאל זקן אחד היה בשכונתינו והיה מחליק פניה בשומן חזיר, ובשלהי פ"א דקידושין [מ' ע"א] א"ר אבהו מש"ר חנינא בן גמליאל נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא. ועיין למעלה בסדר אלעאי, ודוק ותשכח בכמה דוכתי. וגרס' נמי בפ"א דמס' נידה [ח' ע"א] על ההיא אמר רב יהודא אמר שמואל הל' כר' אליעז' בארבעה, ופרכינן ותו ליכא והתנן בברכות פ' אין עומדין [ל"ג ע"א] ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר' אליעזר אומר בהודאה וא"ר אלעזר הל' כר' אליעזר, ומשנינן א"ר אבהו ההוא משום דקאמרה משמיה דר' חנינא בן גמליאל דתניא ר' חנינא בן גמליאל אומר אומרה בהודאה ופרכינן ר' אליעזר משמיה דר' חנינא בן גמליאל והא קשיש מיניה טובא אלא אימא משום דקאי בשיטתיה. ור' חנינא בן גמליאל אבותיו היו אנשים גדולים ושרים אפילו אם נאמר שאין ר"ג אביו דמסקינן התם (נמי) [ומי] קאי כוותיה והתניא אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה וכו' עד ר' חנינא בן גמליאל אומר משום אבותיו מתפלל י"ח שלימות. וגרס' בת"כ פר' והכהן הגדול מאחיו [פ' אמור] ובפ"א דתוספתא דסדר יומא [ה"ו] מצות כהן גדול שיהא גדול מאחיו בנוי בכח בעושר ובחכמה ובמראה אין לו מניין שיגדלהו אחיו ת"ל הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו. אמרו עליו על פנחס איש חביתא שעלה גורלו להיות כהן גדול והלכו גזברין ואמרכלין ומצאוהו חוצב ומילאו לפניו את כל המחצב דינרי זהב א"ר חנינא בן גמליאל לא סתת היה אלא חתנינו היה ומצאוהו שהיה חורש כמה שנאמר באלישע וכו'.
